חבורות של תמורות

מבוא עד כה בסדרת הפוסטים שלי על תורת החבורות ראינו תוצאות אבסטרקטיות שנכונות לכל החבורות (או לכל החבורות הסופיות), ובתור דוגמא ראינו את חבורת השלמים. הבעיה היא שזו דוגמא פשוטה מדי: ראינו שהשלמים הם חבורה ציקלית, וגם החבורות שמוגדרות באמצעותה … להמשיך לקרוא

משפטי האיזומורפיזם של חבורות

בפוסט הקודם שלי דיברתי על משפט האיזומורפיזם הראשון של חבורות שאמר ש-\(G/\ker f\cong\text{Im}f\) לכל הומומורפיזם \(f\) שמוגדר על \(G\) (או בניסוח אחר, אם \(G\to H\) הוא הומומורפיזם על, אז \(G/\ker f\cong H\)). המילה "הראשון" מרמזת שיש עוד משפטי איזומורפיזמים, ואני … להמשיך לקרוא

הומומורפיזמים של חבורות

בסדרת הפוסטים שלי על תורת החבורות פיזרתי עד כה על ימין ועל שמאל הבטחות מסוג "שתי החבורות הללו הן בעצם אותו הדבר במובן מסויים כלשהו שאני לא אומר עליו כלום כרגע אבל בבקשה בבקשה תאמינו לי". הגיע הזמן להציג את … להמשיך לקרוא

קוסטים, משפט לגראנז' וחבורות מנה

בפוסט הקודם של תורת החבורות דיברנו על תתי-חבורות והזכרתי את משפט לגראנז'. המשפט אומר שאם $latex G$ היא חבורה סופית, ו-$latex H$ היא תת-חבורה שלה, אז $latex \left|H\right||\left|G\right|$ – הסדר של $latex H$ מחלק את הסדר של $latex G$ ("סדר" של … להמשיך לקרוא

תתי-חבורות וחבורות ציקליות

בפוסט הקודם הצגתי את המושג של חבורה. ראינו כמה דוגמאות, ואז ניסינו להבין מהן החבורות הפשוטות ביותר. הגענו עד גודל 5 לפני שהתייאשנו משיטת העבודה עם טבלת כפל והגענו למסקנה שצריך כלים יותר נוחים, אבל כבר הספקנו לראות תופעה מוזרה: הייתה … להמשיך לקרוא

אז מה זו בעצם חבורה?

את סדרת הפוסטים שלי על אלגברה מופשטת אני רוצה להתחיל עם המושג שבדרך כלל מתחילים ממנו ספרים באלגברה מופשטת – חבורה. זה לא המושג הראשון שסטודנטים נתקלים בו (לרוב הם פוגשים קודם שדות ומרחבים וקטוריים) וגם לא המושג הפשוט ביותר, … להמשיך לקרוא

אז מה זו אלגברה מופשטת?

אני רוצה להתחיל סדרת פוסטים על נושא שאמנם הופיע לא מעט בבלוג בעבר, אבל תמיד בתפזורת שכזו ונותרו בו הרבה חורים, ולדעתי הגיע הזמן להציג אותו בצורה מסודרת יותר – אלגברה מופשטת. קשה להפריז בחשיבות התחום הזה – הוא ככל … להמשיך לקרוא

בואו נפתור את הבגרות במתמטיקה! (חלק ב')

אני ממשיך את מה שעשיתי בפוסט הקודם – פותר בחינת בגרות במתמטיקה, והפעם את חלק ב' שלה. והפעם, כבונוס, אני מתאר שתי טעויות מביכות במיוחד שהיו לי בפתרונות ולא שמתי לב אליהן בזמן אמת! הבגרות היא שאלון 317 של קיץ … להמשיך לקרוא

בואו נפתור את הבגרות במתמטיקה! (חלק א')

בשנים האחרונות יש עיסוק הולך וגובר בבגרות במתמטיקה. טוב, על מי אני עובד, תמיד התעסקו בה. אבל בשנים האחרונות עניין 5 יחידות עלה לכותרות שוב ושוב. זה מעורר בי את התהיה – האם אני יודע לפתור את הבגרות במתמטיקה בימינו? … להמשיך לקרוא

משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין – ועכשיו בגרסת המלון של הילברט!

אני הולך לעשות משהו שעדיין לא עשיתי בבלוג – לכתוב מחדש פוסט על נושא שכבר יש לי פוסט עליו בדיוק; במקרה הנוכחי, הוכחת משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין. כאילו שזה לא מעליב מספיק, אני אתן פה את אותה ההוכחה כמו בפוסט ההוא. אז … להמשיך לקרוא

סדרות לוקאס ומבחני ראשוניות

בפוסט הקודם התעסקתי בראשוניי מרסן והקשר הקרוב שלהם למספרים מושלמים. זה עשה לי חשק לדבר על עוד סיבה שבגללה ראשוניי מרסן הם מעניינים, אולי הסיבה הבולטת ביותר למי שלא מתעסקים במתמטיקה ונתקלים מדי פעם בכותרות בעיתונים: יש מבחן לבדיקת ראשוניות … להמשיך לקרוא

מספרים מושלמים וראשוניי מרסן

לפני זמן מה פנה אלי מישהו בשאלה – הוא הסתכל על רשימת המספרים המושלמים (מה זה מספר מושלם? תכף נגיע לזה), שם לב לכך שכל המספרים בה מסתיימים ב-6 או ב-28 ורצה לדעת אם זה מקרי או לא. או אחת … להמשיך לקרוא

צורת ז'ורדן והצורה הרציונלית – התיאוריה

הקדמה מרגשת הפוסט הזה מיועד לסגור את שרשרת הפוסטים שלי על אלגברה לינארית שעוסקים בנושא של צורות קנוניות – וככזה, כמובן שלא יהיה ניתן להבין ממנו כמעט כלום בלי לקרוא את הפוסטים הקודמים או בלי להכיר אלגברה לינארית. בכל זאת, … להמשיך לקרוא

על מספרים שאינם ניתנים למציאה בפיתוח העשרוני של 1/998001 ושברים דומים

המניע לפוסט הזה הוא וידאו של נמברפיל שאותו לא ראיתי וכרגיל בעניינים הללו אדבר כאן כאילו הוא לא קיים בכלל. הוא עוסק בקסם מתמטי נפלא, מהסוג שאפשר להסביר פחות או יותר לכולם (והפוסט הזה ינסה להיות נגיש לכולם, ואם אתם … להמשיך לקרוא

משפט הפירוק הציקלי

חלק ראשון, שבו הרבה הגדרות והסערה היא רק הבטחה באופק בפוסט הקודם הצגתי את התכל'ס של צורת ז'ורדן, והבטחתי שאראה בהמשך גם את התיאוריה שמאחוריה. בפרט, למרות שהראיתי את השיטה למציאת צורת ז'ורדן, לא באמת הוכחתי שהיא קיימת או יחידה. … להמשיך לקרוא

צורת ז'ורדן, התכל'ס

מבוא ובו סיפור חיים מרגש ומטריצות, הרבה מטריצות בזמנו כתבתי סדרת פוסטים על אלגברה לינארית, ששיאה היה אמור להיות פוסט על צורת ז'ורדן. בפועל הגעתי עד למשפט הפירוק הפרימרי (גם זה סוג של שיא) ושם נתקעתי, כי את צורת ז'ורדן … להמשיך לקרוא

על יריעות ותבניות (מה משפט סטוקס אומר, בגדול)

מבוא כל סדרת הפוסטים שלי על אנליזה וקטורית עד כה תיארה פחות או יותר את מה שרואים בקורס הבסיס בנושא (שלרוב זוכה לשמות כמו "חדו"א 2" או "אינפי 3" או "חשבון אינפיניטסימלי במספר משתנים" וכדומה). ה"שיא" של קורסי הבסיס הוא … להמשיך לקרוא

איך חישב ארטוסתנס את היקף כדור הארץ

יום אחד, לפני אלפיים ומשהו שנים, קם אדם בבוקר והחליט שהופס – היום הוא ימדוד את היקף כדור הארץ. הלך כמה צעדים, עמד בשמש, מדד איזה צל שהיה בסביבה, עשה עוד איזה חישוב – וסיים! הוא חישב את היקף כדור … להמשיך לקרוא

ההוכחה הארוכה ביותר בהיסטוריה! (או: איך פותרי SAT מתגברים על בעיות קומבינטוריות, אבל היי זה שם פחות מפוצץ)

לפני חודש וקצת הצליחה תוצאה מתמטית נחמדה להיכנס אל החדשות לא בשל הסיבות שבגללן היא טובה, אלא בעיקר אלו שבגללן היא בעייתית: ההוכחה שלה היא (לכאורה) בגודל מפלצתי של 200 טרה-בייט. כמה זה הרבה? נאמר, זה פי 40 יותר מידע … להמשיך לקרוא

בואו נוכיח שיש אינסוף ראשוניים!

אחת מהתוצאות המתמטיות הבסיסיות המפורסמות ביותר היא שקיימים אינסוף מספרים ראשוניים. זו תוצאה נפלאה, בגלל שכל כך קל לומר מה בדיוק היא אומרת, מאוד קל להוכיח אותה, והיא אומרת משהו לא מובן מאליו ובעל השלכות מעניינות. בפוסט הזה אני ארצה … להמשיך לקרוא