ההוכחה הארוכה ביותר בהיסטוריה! (או: איך פותרי SAT מתגברים על בעיות קומבינטוריות, אבל היי זה שם פחות מפוצץ)

לפני חודש וקצת הצליחה תוצאה מתמטית נחמדה להיכנס אל החדשות לא בשל הסיבות שבגללן היא טובה, אלא בעיקר אלו שבגללן היא בעייתית: ההוכחה שלה היא (לכאורה) בגודל מפלצתי של 200 טרה-בייט. כמה זה הרבה? נאמר, זה פי 40 יותר מידע … להמשיך לקרוא

בואו נוכיח שיש אינסוף ראשוניים!

אחת מהתוצאות המתמטיות הבסיסיות המפורסמות ביותר היא שקיימים אינסוף מספרים ראשוניים. זו תוצאה נפלאה, בגלל שכל כך קל לומר מה בדיוק היא אומרת, מאוד קל להוכיח אותה, והיא אומרת משהו לא מובן מאליו ובעל השלכות מעניינות. בפוסט הזה אני ארצה … להמשיך לקרוא

על מטבעות, שיקויים ובסיסי ספירה

אני רוצה לתאר הפעם שתי חידות מפורסמות. הן לא קלות, אבל לשתיהן יש פתרון טריוויאלי וכמעט מיידי למי שמצויד בידע המתמטי הנכון, ולכן הן כל כך נחמדות. נתחיל מלהציג אותן; כתמיד, אני מזמין את כל מי שנקלע בטעות לפוסט הזה, … להמשיך לקרוא

אינטגרל משטחי

בפוסט הקודם דיברנו על אינטגרל קווי, שהוא מה שמקבלים כשמנסים לבצע אינטגרציה על פונקציות שחיות ב-\(\mathbb{R}^{n}\) אבל על תחום שהוא חד-ממדי. הצליח לנו יפה, וכמובן שאצל מתמטיקאים הגישה היא שאם משהו עובד יפה במימד אחד למה לא לנסות גם בשני מימדים. … להמשיך לקרוא

האם סדרת פיבונאצ'י מסתתרת באלפבית העברי?

בסדרת הפוסטים שלי על דילוגי אותיות בתורה אמרתי פחות או יותר את כל מה שיש לי לומר על הנסיונות המוזרים לרתום את מה שנראה כמו צירופי מקרים בלתי אפשריים כדי "להוכיח" משהו שלא באמת יכולה להתקיים עבורו הוכחה. אבל זה … להמשיך לקרוא

אינטגרל קווי

בראשית בראו ניוטון ולייבניץ את אינטגרל רימן (רימן בא אחרי ניוטון ולייבניץ, אז מה זה השם הזה? לא נורא, בכל סיפור בריאה טובה צריך סתירות פנימיות). ויהא אינטגרל רימן אינטגרל של פונקציה \(f:\mathbb{R}\to\mathbb{R}\) שמוגדר על קטע \(\left[a,b\right]\subseteq\mathbb{R}\). ויהי ערב ויהי … להמשיך לקרוא

החלפת משתנים בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – המשפט הכללי

אחרי פוסט המבוא בנושא, אנחנו רוצים להוכיח את משפט החלפת המשתנים הכללי בחדו"א, עבור אינטגרלים \(n\)-ממדיים. לפני הכל נתחיל בלהזכיר מה המשפט אומר: אם \(g:A\to B\) היא דיפאומורפיזם של קבוצות פתוחות ב-\(\mathbb{R}^{n}\) ו-\(f:B\to\mathbb{R}\) רציפה, אז \(f\) אינטגרבילית מעל \(B\) אם … להמשיך לקרוא

שני דברים מתפלגים אחיד: ראשוניים וטעויות בעיתונים (ואני לא בטוח בקשר לראשוניים)

  לא מזמן עלתה לכותרות בעיתונות תוצאה מתמטית חדשה שעוסקת במספרים ראשוניים. זה די הפתיע אותי כי התוצאה היא אמנם מעניינת, אבל למה שתעניין במיוחד אנשים שאינם מתעניינים במתמטיקה? אולי בגלל האופי שלה, שנראה על פניו "אמפירי" משהו; אולי בגלל … להמשיך לקרוא

האם תלמידה גילתה משפט חדש בגאומטריה אוקלידית? (לא, אבל זה עדיין נחמד)

הנה סיפור יפה על איך ראוי, לדעתי, ללמד וללמוד מתמטיקה בבית הספר התיכון: תמר ברבי, תלמידת כיתה י', הכינה שיעורי בית בגיאומטריה ושמה לב לכך שאפשר לפתור את אחד התרגילים בדרך נוספת. היא הציגה את הדרך הזו בכיתה והמורה העיר … להמשיך לקרוא

מידת ז'ורדן ואינטגרלים מוכללים

הפוסט הזה יהיה קצת טכני ובהתחלה קיוויתי להימנע ממנו, אבל זה יכריח אותי לבצע קפיצות מהירות וגדולות מדי בפוסטים בהמשך, ואני חושב שהנושא הנוכחי מספיק מעניין בפני עצמו. מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להבין קצת יותר טוב איך נראים אינטגרלים … להמשיך לקרוא

על כדורים שטוחים וחצאי הרים

יש אנשים שאם מביאים להם כדור, נאמר כדור הארץ, מייד מתחילים להגיד שלא! זה שטוח! זה מישור! כי הנה, תראו, אני עומד על הכדור, ואני מסתכל לכל הכיוונים, ולכל אשר אני מסתכל, הכל שטוח! אז זה מישור! לא כדור! לאנשים … להמשיך לקרוא

החלפת משתנים בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ("שיטת ההצבה")

היעד הנוכחי של סדרת הפוסטים שלי על אנליזה וקטורית הוא משפט כבד למדי – משפט החלפת המשתנים. אבל לפני שנצלול למעמקים הטכניים שלו, בואו נחזור לרגע לחדו"א של משתנה יחיד ונדבר על איך משפט החלפת המשתנים נראה שם, גם כי … להמשיך לקרוא

אינטגרלים כפולים, משולשים ו-d-ממדיים

בסדרת הפוסטים שלי על אנליזה וקטורית סיימנו לעת עתה לדבר על נגזרות, ואנחנו עוברים אל עמוד התווך השני של האנליזה – אינטגרלים. הדיון באינטגרלים מתחלק לשלושה שלבים: בשלב הראשון, שהוא מה שנעשה הפעם, אנחנו לוקחים את אינטגרל רימן התמים והנחמד … להמשיך לקרוא

רקורסיה

הבדיחה הידועה אומרת שבמילון ההגדרה של רקורסיה היא "עיין ערך רקורסיה". אבל כנראה שזה לא מספיק טוב, כי ביקשו ממני פוסט על רקורסיות, וספציפית על רקורסיות במדעי המחשב. כך שהפוסט הזה הולך להיות עם מבוא כללי לא טכני, ואחר כך … להמשיך לקרוא

משפט הפונקציה ההפוכה ומשפט הפונקציות הסתומות

פרק ראשון, ובו בקושי התחלנו וכבר אנחנו מעגלים פינות בואו נדבר על מעגל. מעגל הוא הצורה החביבה עלינו. אנחנו אוהבים את המעגל. מהו המעגל? עבורנו זה אוסף כל הנקודות ב-\(\mathbb{R}^{2}\) שמרחקן מנקודה נתונה ("המרכז") הוא זהה (ונקרא "הרדיוס" של המעגל). … להמשיך לקרוא

אנליזה וקטורית – מציאת ערכי קיצון

חלק ראשון, שבו אנו מוצאים ערכי קיצון מקומיים אחד מהשימושים הראשונים של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, שאפשר להציג כבר בשלב מוקדם יחסית, כבר אחרי שראינו מהי נגזרת, הוא פתרון בעיות אופטימיזציה. למשל, מה הזווית הטובה ביותר שבה כדאי לזרוק כדור אם … להמשיך לקרוא

אז בנוגע למתמטיקה ובית הספר…

עד היום נמנעתי כמעט לגמרי מהתייחסויות בבלוג אל מה שהוא אולי הדבר החשוב ביותר למרבית הציבור בכל הנוגע למתמטיקה – האופן שבו נלמדת מתמטיקה בבתי הספר. האדם הממוצע הולך לפגוש את המתמטיקה כמעט אך ורק במסגרת הזו, והמסגרת היא זו … להמשיך לקרוא

האם גוגולפלקס הוא הסמל של סוף המספרים? (לא)

לפני מספר ימים נתקלתי בספר בשם "מתמטיקסם" של יעל רוטנברג. למי שרוצים להתרשם ממנו, הנה לינק לצילומי מסך ממנו בעמוד הפייסבוק של הספריה הלאומית. כפי שניתן לראות שם, וכפי שגם אני התרשמתי בעלעול שלי, מדובר על ספר נחמד מאוד שמציג … להמשיך לקרוא

אנליזה וקטורית – תכונות בסיסיות של הנגזרת

אז הכרנו את הנגזרת של פונקציה \(f:\mathbb{R}^{n}\to\mathbb{R}^{m}\) וראינו איך אפשר לחשב אותה באמצעות נגזרות חלקיות. בואו נעבור עכשיו לכמה תוצאות תיאורטיות כלליות וקלות יחסית, כדי שנתרגל; עד סוף הפוסט נגיע להצגת תוצאה לא טריוויאלית ושימושית – משפט הפונקציה ההפוכה. אבל … להמשיך לקרוא

משפט קוק-לוין

חור מטריד שקיים בבלוג ואני מתכוון להשלים כעת הוא תיאור והוכחה של אחד מהמשפטים הבסיסיים והחשובים ביותר בתורת הסיבוכיות – משפט קוק-לוין. אף שכבר תיארתי את הבסיס לתורת הסיבוכיות בעבר, וגם הראיתי תוצאות מסובכות יותר מקוק-לוין, איכשהו המשפט הזה חמק … להמשיך לקרוא